החל מ-1 בינואר, גם אם תעשיית הטקסטיל מודאגת מעליית מחירים, פגיעה בביקוש וגרימת אבטלה, יוטל מס אחיד על סחורות ושירותים בשיעור של 12% על סיבים סינתטיים וביגוד.
במספר הצהרות שהוגשו לממשלות המדינות והמרכזיות, איגודי סחר ברחבי המדינה המליצו להוריד את שיעור המס על סחורות ושירותים. טענתם היא שכאשר התעשייה רק מתחילה להתאושש מהשיבוש שנגרם על ידי קוביד-19, היא עלולה להיפגע.
עם זאת, משרד הטקסטיל הצהיר בהצהרה ב-27 בדצמבר כי שיעור המס האחיד של 12% יסייע לפלח הסיבים המלאכותיים או MMF להפוך להזדמנות תעסוקה חשובה במדינה.
נקבע כי שיעור המס האחיד על חוטי MMF, חוטי MMF, בדים מ-MMF וביגוד יפתור גם את מבנה המס ההפוך בשרשרת הערך של הטקסטיל - שיעור המס על חומרי גלם גבוה משיעור המס על מוצרים מוגמרים. שיעור המס על חוטים וסיבים סינתטיים הוא 2-18%, בעוד שמס הסחורות והשירותים על בדים הוא 5%.
רהול מהטה, המנטור הראשי של התאחדות יצרני הביגוד ההודית, אמר לבלומברג כי למרות שמבנה המס ההפוך יגרום לבעיות לסוחרים בקבלת זיכויי מס תשומות, הוא מהווה רק 15% מכלל שרשרת הערך.
מהטה צופה כי העלאת הריבית תשפיע לרעה על 85% מהתעשייה. "למרבה הצער, הממשלה המרכזית הפעילה לחץ רב יותר על תעשייה זו, שעדיין מתאוששת מאובדן המכירות ועלויות התשומות הגבוהות יותר בשנתיים האחרונות."
סוחרים אמרו כי עליית המחירים תתסכל צרכנים שקונים בגדים במחיר נמוך מ-1,000 רופי. חולצה בשווי 800 רופי מתומחרת ב-966 רופי, הכוללת עלייה של 15% במחירי חומרי הגלם ומס צריכה של 5%. מכיוון שמס הסחורות והשירותים יעלה ב-7 נקודות האחוז, הצרכנים חייבים כעת לשלם 68 רופי נוספים החל מינואר.
כמו קבוצות לובי רבות אחרות למחאה, CMAI הצהירה כי שיעורי מס גבוהים יותר יפגעו בצריכה או יאלצו את הצרכנים לקנות סחורות זולות יותר ואיכותיות פחות.
פדרציית הסוחרים של כל הודו כתבה לשרת האוצר נירמלה סיתראמן וביקשה ממנה לדחות את שיעור המס החדש על סחורות ושירותים. במכתב מיום 27 בדצמבר נאמר כי מיסים גבוהים יותר לא רק יגדילו את הנטל הכספי על הצרכנים, אלא גם יגדילו את הצורך בהון נוסף לניהול עסקי היצרנים - בלומברג קווינט (Bloomberg Quint) סקרה עותק.
מזכ"ל CAIT, פרבין חנדלוואל, כתב: "בהתחשב בכך שהסחר המקומי עומד להתאושש מהנזק העצום שנגרם משתי התקופות האחרונות של קוביד-19, אין זה הגיוני להעלות את המיסים בשלב זה. הוא אמר כי גם תעשיית הטקסטיל של הודו תתקשה להתחרות עם מקבילותיה במדינות כמו וייטנאם, אינדונזיה, בנגלדש וסין."
על פי מחקר של CMAI, שווי תעשיית הטקסטיל מוערך בכ-5.4 מיליארד רופי, מתוכם כ-80-85% כוללים סיבים טבעיים כמו כותנה ויוטה. המחלקה מעסיקה 3.9 מיליון איש.
CMAI מעריך כי שיעור מס GST גבוה יותר יביא לאבטלה ישירה של 70-100,000 איש בתעשייה, או ידחוף מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים לענפים לא מאורגנים.
נאמר כי עקב לחץ על הון חוזר, כמעט 100,000 עסקים קטנים ובינוניים עלולים לעמוד בפני פשיטת רגל. על פי המחקר, אובדן ההכנסות של תעשיית הטקסטיל הידנית עשוי להגיע ל-25%.
לדברי מהטה, למדינות יש "תמיכה הוגנת". "אנו מצפים שהממשלה [של המדינה] תעלה את נושא שיעורי המס החדשים על סחורות ושירותים במשא ומתן הטרום-תקציבי הקרוב עם שר האוצר ב-30 בדצמבר", אמר.
עד כה, קרנטקה, מערב בנגל, טלנגאנה וגוג'אראט ביקשו לכנס ישיבות של ועדת המע"מ בהקדם האפשרי ולבטל את העלאות הריבית המוצעות. "אנו עדיין מקווים שבקשתנו תישמע".
על פי CMAI, מס המע"מ השנתי עבור תעשיית הביגוד והטקסטיל ההודית מוערך ב-18,000-21,000 קרור. נאמר כי עקב שיעור המס החדש על סחורות ושירותים, מרכזים הסובלים ממחסור בהון עשויים להרוויח הכנסה נוספת של 7,000-8,000 קרור רופי מדי שנה.
מהטה אמר שהם ימשיכו לדבר עם הממשלה. "בהתחשב בהשפעתה על התעסוקה ואינפלציית הביגוד, האם זה שווה את זה? מע"מ אחיד של 5% יהיה הדרך הנכונה קדימה."
זמן פרסום: ינואר-05-2022